לקויות למידה משתייכות לליקויים הנובעים מכשל תפקודי נוירולוגי במוח, כאשר מתרחשת פגיעה משמעותית ביכולת לרכוש מיומנות בסיסית כמו קריאה, כתיבה, חשיבה ומתמטיקה. לקויות אלו הן מולדות וילוו את האדם לאורך כל חייו.
לקות למידה איננה סתם קושי בהכנת שיעורי הבית או בהבנת החומר אלא בפער משמעותי וניכר בין הישגיו האקדמיים של התלמיד המאובחן לבין ההישגים של שאר התלמידים בני גילו. פער זה אינו מצטמצם באמצעות כלי למידה קונבנציונאליים ולכן אפשר לוותר על נסיונות אלו מראש.
האבחון הדידקטי מטרתו לזהות ולהגדיר את היכולות של התלמיד ואת קשייו, ובהתאם לכך להתאים טיפול הולם המותאם לצרכיו הייחודיים.
קיימים מספר סוגים של אבחונים: אבחונים דידקטיים, פסיכו-דידקטיים ואבחון פסיכולוגי. הורים רבים מרגישים תסכול וחוסר אונים בעת החיפוש אחר האבחון המתאים לילדם.
בכדי לזהות את האבחון המתאים, יש להתמקד באיתור הסיבות האפשריות למקור הקושי. אם מנת המשכל תקינה לחלוטין, וישנה בעיה בתחום לימודי מסוים בהבדל משמעותי מיתר המקצועות, כדאי לפנות לאבחון דידקטי.
אם נראה כי הילד סובל מקושי רגשי וש"אין לו ראש" ללימודים, או שקשיים אלו פוגעים במוטיבציה שלו מבחינה לימודית ורגשית, או שישנה בעיה התנהגותית וקשיים כלליים בהבנה – מומלץ לערוך אבחון פסיכו-דידקטי.
האבחונים הדידקטיים בודקים תפקודים, יכולות ומיומנויות שעומדים בבסיס הלמידה, ונערכים ע"י מאבחנת דידקטית.
בין התחומים הנבחנים אפשר למצוא הבנה מילולית וביצועית, קריאה כתיבה ותפקודי שפה, תפקודי קשב (אך לא בודק הפרעות קשב וריכוז), יכולות מוטוריות, זיכרון, ניהול, ארגון ועוד.
לאחר האבחון, המאבחנת עורכת מיפוי של כל האלמנטים הנבדקים ובוחנת לקויות למידה. לאחר מכן תינתן המלצה לגבי שיטות מועילות ומותאמות, והתאמות בבחינות בהתאם להגדרות משרד החינוך.
האבחונים הפסיכו-דידיקטיים משלבים את מרכיבי האבחון האחבון הדידקטי יחד עם אבחון פסיכולוגי. אבחון זה נערך לפעמים ע"י פסיכולוג מוסמך או ע"י מאבחן דידקטי יחד עם פסיכולוג, בשיתוף פעולה.
אבחון זה בודק מרכיבים רבים יותר ולכן המיפוי הסופי רחב יותר. המיפוי כולל תפקודי ולקויות למידה, מנת משכל ויכולות הבנה וישנה התייחסות להיבטים נפשיים ורגשיים.
הטיפול המומלץ יכלול הוראה מתאימה, טיפול רגשי, התאמות בבחינות בהתאם להגדרת משרד החינוך ולעיתים אף שינוי המסגרת החינוכית.
קיימים מיתוסים ושאלות רבות בנוגע לתפיסה על עצלנות התלמיד. ההורים לעיתים מאמינים כי הילד לא באמת מתקשה אלא פשוט עצלן, ועשויים לאלץ את הלמידה. הצלחות במקצועות מסוימים ותפקוד סביר בהם תורמים לתפיסה זו בקרב ההורים. הניסיון לאלץ את הילד ללמידה הוא פוגע בראש ובראשונה בקשר של ההורה עם ילדם, ועשוי להוביל לתסכול ומתח בבית.
הילד עשוי להימנע מהמשימה המאתגרת של ללמוד תחומים שבהם הוא מתקשה, משום שנכשל בעבר, אך אין זה אומר שהוא עצלן. הימנעות זו היא תגובה הגיונית משום שהוא מרגיש שיש ממנו ציפיות לא הגיוניות. לעיתים הלקות תבלוט יותר ולעיתים תיטשטש, אולי כי הילד השכיל להתמודד איתה.
אם אתם חושדים כי לילדכם יש לקות למידה, כדאי לפנות למרכזי האבחון המתאימים, ורצוי בשלב מוקדם ככל האפשר על מנת לתת מענה אפקטיבי. עם הטיפול הנכון, יוכל ילדכם לממש את כל הפוטנציאל הגלום בו.
בהצלחה!