תופעה מטרידה: בריונות ברשת
"הלוואי שכל זה ייעלם": בריונות באינטרנט בקרב בני נוער
בעידן שבו מדיה חברתית היא הפלטפורמה הדומיננטית לתקשורת בין בני נוער, התגרות כבר לא מוגבלת לשעות בית ספר ויכולה בהחלט להתפשט מעבר לקירות הכיתה. הפוטנציאל לנזק נפשי אצל הקורבן הוא מורכב, במיוחד עבור נערות צעירות, שלהן יש סיכוי גבוה יותר לחוות בריונות ברשת מאשר בנים, על פי מחקר שפורסם לאחרונה. בני נוער שסבלו מבריונות לפני עידן המחשב, היו מגיעים הביתה ושם הכל היה טוב, לא היה אינטרנט והם הרגישו בטוחים שם. אבל היום, הבריונות איננה מוגבלת לגבולות בית הספר בלבד, היא יוצאת החוצה ועוטפת את החיים של בן הנוער, ואין איך לברוח ממנה.
חברי מוקד הסיוע של ער"ן (עזרה ראשונה נפשית) מעידים כי בשנים האחרונות חלה עלייה חדה בקרב בני נוער שמתקשרים בנושא בריונות שחוו ברשת האינטרנט. לדבריהם, הבריון מבית הספר כבר לא צריך להיות גדול וחזק, אלא הוא יכול לפגוע בנער או בנערה דרך המחשב, בעזרת לחיצת עכבר או שליחה והפצה של תוכן פוגעני.
מקרה של בריונות ברשת שהתפתח לכדי סוף טראגי הוא של דוד אל מזרחי, נער בן 15 מירושלים, שסבל מבעיות גדילה והיה נמוך קומה. הנער סבל מהקנטות רבות מחבריו לכיתה, גם בגבולות בית הספר וגם בפייסבוק. ברשת החברתית הגיבו לו חבריו בהעלבות, השפלה, קללות ואיומים.
הנער לא עמד ביחס המשפיל, ועם היעדרותם של חברים תומכים וחוסר ידיעתם של מבוגרים אחראיים, החליט לשים קץ לחייו ותלה את עצמו בביתו. אחד הנערים שהיה מעורב בהקנטות אמר כי "קשה לי עם מה שקרה, אני מאוד מצטער על זה, ומקווה שהוא ינוח בשלום ושיהיו רק בשורות טובות. הוא היה אח יקר ויחסר לי מאוד. אני מקווה מאוד שזה לא בגללי. לא הייתה לי כוונה לפגוע בו".
ממה זה נובע ואיך מתמודדים?
כל אחד יכול לסבול מבריונות. גם תלמידים שמקבלים ציונים מעולים בבית הספר, שיש להם משפחה תומכת, בן זוג אוהב וחברים טובים. חוויות אלו הן קשות במיוחד עבור בני נוער בגיל ההתבגרות, משום שחברים הופכים לחשובים יותר. כשמגיעים לגיל התבגרות, נערכת השוואה תמידית בין הנער/ה לבין קבוצת השווים (מעגל החברים). ההשוואה הזו נעשית באופן לא מודע, והיא מצביעה על מידת ההתאמה שמרגישים הנערים, ועל מידת השתלבותם בקבוצה. אם קבוצת השווים מתחילה לתקוף, זה מייד גורם להרגשה רעה, לירידה במצב רוח ולעיתים אפילו למצב של דיכאון.
מצב כזה של מבוכה והשפלה כתוצאה מבריונות יכול לגרום למחשבות אובדניות בקרב בני הנוער. באופן כללי, לבני נוער שסובלים מהצקות על ידי בני גילם יש סיכוי גבוה פי שניים לחשוב מחשבות אובדניות או להגיע לניסיון התאבדות.
על מנת שבני נוער יוכלו להתגבר על הכאב הרגשי שנובע מבריונות, הם חייבים להחזיר את תחושת הערך העצמי שלהם, הם צריכים לדעת שיש להם כוח. רק בגלל שמישהו מציק להם, לא הופך אותם לאדם אחר, לאדם פחות ראוי.
על פי סקרים שנעשו בקרב בני נוער ישראלים, נמצא כי 80% מהם טענו כי בריונות ברשת מתרחשת "כי זה מצחיק", "זה לא ביג דיל", "כל הכיתה עושה את זה" וכו'.
חשוב לדעת שאלימות בפייסבוק וברשתות חברתיות אחרות היא שונה משום שהיא מגדילה את רמת הנזק בהרבה מעבר למימדים שלה מחוץ לרשת. האלימות היא לא רק פיזית. בארה"ב למשל נמצא כי 10% מהתלמידים שמפספסים ימי לימודים במהלך השבוע, עשו זאת משום שעברו חוויה אלימה ברשת.
שתי סיבות מרכזיות שמונעות מבני הנוער להתנגד למצב האלים או להפעיל איזשהי התערבות כדי לעצור את התופעה הן חוסר ידיעה ופחד להיות המתנגד הראשון. לעיתים אותם בני נוער פשוט לא מודעים לעניין שחרם זה אקט אלים. כאשר מדובר באלימות פיזית שכוללת מכות, אפשר להבחין בכאב של הקורבן בקלות, אך כאשר האלימות נעשית בחסות האינטרנט ומאחורי מסך מחשב, לא תמיד אפשר לראות את הכאב וההשפלה שנגרמים. בנוסף, מאוד קשה לבני נוער להיות המתנגדים היחידים או הראשונים לחרם כיתתי שמופעל על הילד החלש. הם בעצמם חוששים שיהפכו לקורבן במקומו. באותם סקרים נמצא כי בני נוער יצטרפו לאדם אחר שיגן על הקורבן, אך לא יזמו את הצעד החיובי בעצמם.
מה נחשב לבריונות ברשת?
- חרם ופעולות אחרות הנחשבות כהתעללות והשפלה– התופעה הנפוצה ביותר.
- התחזות לאדם אחר ברשת ופרסום מידע בשמו.
- הפצת שקרים ושמועות באמצעות הרשת, דבר שבקלות תופס תאוצה ומגיע לכל הכיתה, לכל השכבה, לכל בית הספר וכן הלאה.
- הפצת תמונות אישיות ומידע פרטי אחר ללא אישור (למשל – אאוטינג).
במידה ונחשפתם למצב של בריונות ברשת כלפי אדם שאתם מכירים (וגם לא מכירים אישית), תהיו הראשונים שמגיבים ותנסו לעצור זאת באופן מיידי. רוב הסיכויים שמיד יצטרפו אליכם אנשים נוספים שיעזרו לכם להיאבק בתופעה המטרידה. אל תקחו חלק בהפצת תוכן פוגעני, אל תעשו share או לייק לאותם תכנים, התנגדו לחבריכם הבריוניים במידה ויש לכם כאלה, וכמובן דווחו למורה או הורה, אפשר גם באנונימיות.
הימנעו בעצמכם ממצב של בריונות ברשת ואל תיכנסו למצבים שעלולים להפוך אתכם לקורבן בעצמכם:
- אל תעלו תמונות אינטימיות שלכם לרשת האינטרנט. אם החלטתם לפרסם תמונה שלכם בבגד ים, שימו לב להגדרות הפרטיות של התמונה כך שרק החברים שלכם יוכלו להיחשף אליה. כך לא תיתנו פתח להפצת התמונה לאתרים שאינכם מעוניינים להיראות בהם.
- היו עירניים לגבי האנשים שעימם אתם מנהלים שיחה בצ'ט. אל תיענו לדרישות חריגות מאנשים שאינכם מכירים ואל תשתפו פעולה אם אתם מרגישים חוסר נוחות. מהרו לנתק קשר באופן מיידי.
- אם אתם מרגישים מאויימים, אל תהססו לפנות למבוגר אחראי או לאיים בפנייה למשטרה. במידה וחוויתם חוויה לא נעימה ברשת, דאגו לתיעוד מצולם (צילומי מסך).
נתקלתם בבריונות ברשת? פנו לקו הפתוח של ארגון האינטרנט הישראלי
בטלפון: 03-9700911 ימים א-ה' משעה 10:00 עד שעה 20:00 או במייל:SAFE@ISOC.ORG.IL
קרדיט תמונה: malipi