הסתגלות

הסתגלות לבית ספר חדש זהו תהליך המשתנה באופיו ובאורכו בהתאם לגורמים שונים כמו אופי התלמיד, יכולות התלמיד, תמיכה מההורים והמורים ועוד.
העלייה לכיתה א' והמעבר מגן לבית ספר זהו אחד מהמעברים המשמעותיים ביותר בחייו של ילד. שהייתו בגן הילדים הייתה ידידותית ורכה ואילו מסגרת בית ספרית נחשבת לנוקשה ומוקפדת יותר. בגן, הפעילויות התרכזו בנושאים חברתיים כמו חברות, שיתוף פעולה וכללי התנהגות, ואילו בבית הספר שמים דגש על לימודים והישגים מאשר על הפן החברתי. ולכן, שינוי זה יכול לבלבל מעט את התלמיד הטרי.
לא רק התלמידים חוששים, אלא גם ההורים. ההורים למודי ניסיון מהחוויה האישית שלהם בבית הספר (שאולי היתה חיובית ואולי פחות) וגם מניסיון אחיהם הגדולים של אלו העולים היום לכיתה א'. לכן, חוויה זו עלולה להיות מעט מלחיצה ונובעת בעיקר מהפחד מהלא נודע: האם הילד שלי יסתגל לחברה החדשה? אולי אני לא אכין אותו מספיק טוב ללימודים? האם הוא יעמוד בזמנים ובמטלות שיוטלו עליו? ומה לגבי בעיות קשב וריכוז?

אם אתם מזדהים עם חששות אלו, אתם לא לבד ויש דרכים טובות להתמודדות.
ראשית, רצוי מאוד שההורים לא ישליכו את חווייתם האישית או של ילדיהם הבוגרים יותר על התלמיד הצעיר. הילדים אולי קטנים, אבל הם עדיין מסוגלים להרגיש ולהבין שההורים שלהם חוששים ולא סומכים עליהם שיעברו זאת בהצלחה. גם לאחים הגדולים יש יד בדבר, אמרות כמו: "בגן יותר כיף ובבית הספר קשה ומשעמם" רק יגבירו את החשש של הילד ולכן רצוי לוותר עליהן.
מה כן אפשר לעשות?
לחזק את הביטחון העצמי של הילד ואת תחושת השייכות החברתית שלו. כאשר ילד מרגיש מקובל, שייך ואהוב על חבריו, כך גדלים הסיכויים שהוא "ימצא את עצמו" במסגרת החדשה בקלות. כדאי להורים לעשות היכרות מוקדמת של הילד עם שאר תלמידי הכיתה וליצור קשרי חברות ביניהם, כמובן תוך התחשבות בדעתו וברצונו של הילד.
באותה נימה, כדאי לערוך היכרות עם בית הספר עצמו, עם המבנים והכיתות, עם הדרך לשירותים ולחדר המורים, כך שהמקום לא יהיה זר ומאיים ביום הראשון ללימודים.
והדבר החשוב ביותר- לשוחח עם הילד על השינוי הקרב, על הפרק החדש בחיים, לבקש ממנו לשתף בתחושותיו ולענות בסבלנות לכל השאלות שיצוצו.

את בית הספר יש להציג כמקום אהוב ומזמין ולא כמקום קר ונוקשה, לספר על הטיולים הצפויים ועל החברים החדשים שהילד יכיר, אך לא לפתח ציפיות מוגזמות שלא יתממשו במציאות.
חשוב להדגיש את היכולות השונות של הילד, את הדברים שבהם הוא טוב, ולתת לו ביטחון שהוא מסוגל להמון הצלחות והישגים. כדאי שלא לבקר או לשפוט את הילד בתקופה הזו, אלא לתת לו גב תומך.

עם תחילת הלימודים, יש להיות עם יד על הדופק בכל הנוגע לשינויים בהתנהגותו של הילד, מאחר ושינויים הם לאו דווקא מילוליים, במיוחד בקרב ילדים קטנים. שימו לב לכל התנהגות חריגה והקפידו לשוחח עם הילד על בית הספר והחברים.
במידה והוא מתקשה במקצועות מסוימים, עזרו לו עד כמה שאפשר ובמקרה הצורך, פנו למורה מסייע, והכי חשוב שלא ירגיש מתוסכל ומאכזב, אלא שהוא מסוגל להתמודד עם הקושי. חשוב מאוד לא להשוות את הישגי הילד להישגים של אחרים כמו אחיו או תלמידים בכיתה.
חשוב לא ללחוץ על הילד לספר את כל מה שעבר עליו כאשר הוא חוזר מבית הספר, ולקחת בחשבון שיש דברים שהוא לא מספר- אולי כי קיימת אצלו תחושה ששופטים או מבקרים אותו. ההורים צריכים לקבל גם דרך התמודדות כזו.

מומלץ להורים להיות בקשר רציף עם הנהלת בית הספר והמורים כדי להיות מעורבים בנעשה עם ילדם בבית הספר. אפשר גם לספר למחנכת על החיים האישיים במיוחד על אירועים חשובים כמו גירושין, מעבר דירה, לידת אח וכו', וזאת על מנת שבית הספר ידע להתנהג בהתאם לשינויים שעוברים על התלמיד.
כדאי גם לעשות אבחונים דידקטיים לילד במידה והמורים ממליצים, וזאת על מנת להתאים הקלות שיעזרו לו במהלך לימודיו. בנוגע להפרעות קשת וריכוז, התייעצו עם המאבחן/הרופא המתאים ופעלו על פי המלצותיו.
לסיכומו של עניין, יש לאפשר לילד להיות עצמאי בשטח ולתת לו לדעת להתמודד בעצמו עם השינוי והמעבר, תוך ידיעה שהוריו שם בשבילו לכל מה שיצטרך.

בהצלחה!